חלק שלישי- איך מתקדמים מכאן?
הפסיכולוגית שלי תמיד אומרת לי ״שקד, את תקצרי את הפירות בעתיד. אני צריכה להשקיע עכשיו בלשתול את הזרעים,עבודה עצמית זה לא כיף. מי שאומר שזה כיף משקר.״ נמאס לי שהיא תמיד צודקת. אני חושבת שהבעיה שלי תמיד היא חוסר סבלנות. מתי אני כבר אהנה משפע? מאהבה? מהגוף שאני רוצה? כמה אפשר לשתול זרעים?! אני חושבת שאני תמיד מאבדת את הסבלנות קוטעת את הרצף ואז באורך ״פלא״ אני לא רואה תוצאות. אני חייבת להיות חזקה. אני רוצה לעשות את התהליך הזה בשלמותו. ובאמת להתחיל לראות תוצאות. לאט ובטוח. אולי הגיע הזמן שאדבר על הטריגר המרכזי בחיי- זוגיות ויחסי מין (אני עדינה כי אני באמת לא יודעת עדיין מי תחשף לפוסטים שלי אם בכלל, אשמח שתגיבו לי בנות כמה אתן:) החבר הראשון שלי היה בגיל 22. כן כן, 22. נכנסתי לי לאפליקציית אוקייופד הידועה לטובה- שם נמצאים ה״רציניים״ אמרתי מגניב! אני רוצה קשר רציני! ויאללה ממלאת את כל הפרטים האדיוטים כמו האם קרבי זה מושך או האם אני אוהבת חריף על האוכל שלי והיידה- ימינה שמאלה. חודשיים הייתי בחיפוש הארור הזה. פאקינג קטלוג גברים אשכרה קטלוג גברים שאני פשוט מסמנת ע״פ מראה חיצוני בל...