המדריך למאושרת- שקד מזרחי מחפשת את המתכון המושלם לאושר אמיתי.

 הפסיכולוגית שלי תמיד אומרת לי ״שקד, את תקצרי את הפירות בעתיד. אני צריכה להשקיע עכשיו בלשתול את הזרעים,עבודה עצמית זה לא כיף. מי שאומר שזה כיף משקר.״ נמאס לי שהיא תמיד צודקת. אני חושבת שהבעיה שלי תמיד היא חוסר סבלנות. מתי אני כבר אהנה משפע? מאהבה? מהגוף שאני רוצה? כמה אפשר לשתול זרעים?! אני חושבת שאני תמיד מאבדת את הסבלנות קוטעת את הרצף ואז באורך ״פלא״ אני לא רואה תוצאות. אני חייבת להיות חזקה.  אני רוצה לעשות את התהליך הזה בשלמותו. ובאמת להתחיל לראות תוצאות. לאט ובטוח. אולי הגיע הזמן שאדבר על הטריגר המרכזי בחיי- זוגיות ויחסי מין (אני עדינה כי אני באמת לא יודעת עדיין מי תחשף לפוסטים שלי אם בכלל, אשמח שתגיבו לי בנות כמה אתן:) החבר הראשון שלי היה בגיל 22. כן כן, 22. נכנסתי לי לאפליקציית אוקייופד הידועה לטובה- שם נמצאים ה״רציניים״ אמרתי מגניב! אני רוצה קשר רציני! ויאללה ממלאת את כל הפרטים האדיוטים כמו האם קרבי זה מושך או האם אני אוהבת חריף על האוכל שלי והיידה- ימינה שמאלה.  חודשיים הייתי בחיפוש הארור הזה. פאקינג קטלוג גברים אשכרה קטלוג גברים שאני פשוט מסמנת ע״פ מראה חיצוני בלבד מי ראוי לכת

 אז היום התחלתי להתאמן אצל מאמן כושר אישי. טוב האמת שזה לא פעם ראשונה, בפעם הראשונה הייתי אצל מאמנת בעלות מסובסדת דרך קופת החולים- ככה גם האימונים שלה היו נראים. בקיצור- מכה. הפסקתי עם זה מאד מהר והמאמנת? לא התווכחה. הגעתי למאמן יחד עם אחותי רחלי והוא החל לשקול אותנו ולמדוד אחוזי שומן- הוא אמר שאנחנו נרד תוך חודשיים כמו שהיה התכנון שלנו, אני רוצה לרדת באחוזי שומן ואחותי- במשקל. החלום שלי הוא ללכת עם חולצת בטן ופשוט להינות- לא לחשוב אם מה שאני הולכת לאכול הולך לנפח אותי או האם אני יכולה לשתות את הצ׳ייסר הזה או לאכול את הפסטה הזו. פשוט להיות ברגע. בעצם החלום האמיתי שלי הוא להיות ברגע. בלי דאגות. לצאת למסיבה ופשוט לרקוד כאילו אף אחד לא מסתכל. בלי לחשוב אם החתיך ליד הבר מתחיל איתי או אם זה שיר מספיק חזק לסטורי- שיראו כמה כיף. כמובן שאחר כך הכל נשמר בהייליטיס שאף אחד לא יפספס חלילה. החלום שלי הוא פשוט להיות ברגע להינות מהרגע שהאלכוהול נכנס לי לגרון שורף ומוזר אבל ההרגשה של החופש עוטפת אותי. ואז מגיע השיר הנכון- ברגע הנכון ואני נכנסת לזה. ואז בום. מגיע טריגר. מכירות את הרגע המדובר? שאת שותה

 שלום לכולם, אני לא ממש יודעת למי אני מדברת אבל החלטתי שאני עושה את זה. אני כותבת את התהליך שלי לחיפוש האושר שלי. האם זה יעזור? לא יודעת. האם זה יעשה שינוי למישהו חוץ ממני? אני לא יודעת. האם אני מדברת לעצמי כרגע? יש מצב. אתם בטח תרצו לדעת מי אני- אני שקד מזרחי (זה כתוב אובייסלי אבל להציג את עצמך זה חשוב ואף מנומס. תזכרו את זה) אני בת 23 ואני תקציבאית במשרד פרסום- מה שחשבתי שפעם שזה עבודת חלומתי, אספר לכם על זה בהמשך. איפה הייתי? אה כן- מה שחשוב לי להדגיש שאנחנו לא יודעים. אין דבר כזה לדעת. אני חושבת שגם בשלבים הכי ברורים בחיינו כמו- לקום בבוקר להתארגן ללכת לגן / לבית ספר / ללימודים אקדמיים - הכל ברור קמים מתארגנים לומדים. האם ידענו מה הולך לקרות באותו היום ואיך זה הולך להשפיע עלינו? לא ידענו. כל יום שעבר עיצב אותנו. כל יום שעבר שינה בנו משהו ואנחנו עכשיו פועלים וחיים על פי כל יום שעבר ויעבור- כי דברים דינמיים. משתנים. זזים אין דבר כזה ידוע מראש! מה אני כן מאמינה שידוע?ֿ הבחירה שלנו. הבחירה שלנו לשנות. לא לשנות. איך לחיות ומה לעשות-  כל מה שעברנו הוביל אותנו לבחירה בין אם היא שלנו או בי